ארוחת סילבסטר עם החברים
סילבסטר הוא הלילה שבו כולם רוצים לצאת, וכל מסעדה יודעת את זה. שולחנות נתפסים שבועות מראש, הרבה מקומות עוברים לתפריט קבוע במחיר קבוע, וארוחה שעולה פי שניים מהרגיל היא בקשה גדולה מחברים שאף פעם לא אמרו כמה הם יכולים להוציא. מי שמחכה לרגע האחרון מגלה שנשאר רק המקום שאף אחד לא רצה, וכל שנה מישהו נשבע שבפעם הבאה מתחילים מוקדם יותר.
להזמין שבועות מראש
השולחנות הטובים ללילה האחרון של השנה נתפסים מוקדם, אז כדאי לפתוח את המפגש בנובמבר או בימים הראשונים של דצמבר. בוחרים ארוחת ערב לישיבה ארוכה, או נשנוש מאוחר אם החבורה מעדיפה לאכול אחרי מסיבה. מציעים את ה-31 בדצמבר, וכל מי שלא יכול להגיע מסמן את זה, כך שיודעים מי בא לפני שמזמינים. ככה גם מי שיש לו מסיבה אחרת לפני או אחרי יודע אם הוא בפנים.
תפריט קבוע, תקציב פרטי
בסילבסטר הרבה מקומות מגישים תפריט אחד במחיר אחד, אז התקציב חשוב יותר מבכל ערב אחר. כל אחד אומר בנפרד כמה הוא רוצה להוציא, ומקומות מעל התקציב של הקבוצה לא מוצעים. אף אחד לא צריך להודות בקבוצת הווטסאפ שמחיר קבוע הוא יותר ממה שתכנן. גם הפסילות נשארות פרטיות. ומי שמוכן להוציא יותר בלילה הזה יכול להגיד את זה בלי ללחוץ על אף אחד אחר.
כל אחד והלילה שלו
יש מי שרוצה ארוחה ארוכה וכוסית בחצות, ויש מי שרוצה מוזיקה והמון אנשים מסביב. כל אחד אומר מה בא לו לאכול, איזו אווירה, ומה לשתות: יין, קוקטיילים או בירה. מגבלות התזונה שמורות בחשבון של כל אחד, ומקומות שמראים שהם מתאימים להן מקבלים עדיפות. כשמישהו צריך כשרות מחייבת, מקום שלא מראה שהוא כשר לא מוצע. מקום שמישהו פסל לא מוצע אף פעם.
מצביעים, מזמינים, סופרים לאחור
MiBA מדרגת את המסעדות שמתאימות לכל החבורה, בצד של המארחים בוחרים עד חמישה לרשימה קצרה, וכולם מצביעים. מקבלים קישור או מספר טלפון להזמנה, ובלילה הזה כדאי להתקשר ברגע שההצבעה נגמרת. כולם יודעים איפה ומתי, והשאלה היחידה שנשארת היא מי מתחיל את הספירה לאחור. ואחרי חצות, אף אחד כבר לא זוכר כמה זמן לקח לבחור.
פתיחת מפגש היא בחינם. כל מי שעונה ומצביע נכנס לחשבון, ו-MiBA זוכרת את השם ואת מגבלות התזונה לפעם הבאה.
לפתוח מפגש