ארוחת סוף שנה שכל הצוות נהנה ממנה
ארוחת סוף השנה, או ערב החנוכה של הצוות, היא הערב היחיד בשנה שכל הצוות מבלה ביחד בכוונה. היא גם השולחן הכי קשה להזמין. הקבוצה גדולה מכל ארוחת צהריים, החברה קובעת תקציב וכל אחד מגיע עם טעם משלו, ובין הטבעונית, האלרגיה לאגוזים ומי שצריך כשרות, כל התכנון נוחת על השולחן של אדם אחד. ובינתיים כל המקומות הטובים בעיר מתמלאים בצוותים אחרים שעושים בדיוק אותו דבר.
להתחיל לפני שדצמבר מתמלא
הערבים של דצמבר, ובמיוחד ערבי חנוכה, נתפסים מוקדם, אז כדאי לפתוח את המפגש ברגע שהשבועות האחרונים של השנה נכנסים ליומן. בוחרים ארוחת ערב, כמה ימים אפשריים, שעה ואזור שנוח להגיע אליו אחרי העבודה. אחר כך שולחים קישור אחד לקבוצה של הצוות. כל אחד מסמן אילו תאריכים לא מתאימים לו, כך שהארוחה נופלת על ערב שרוב הצוות פנוי בו.
תקציב אחד, טעמים של כולם
אם החברה משלמת, קובעים את התקציב של הקבוצה כשפותחים את המפגש, ומקומות מעליו לא מוצעים. אם כל אחד משלם על עצמו, כל אחד אומר כמה הוא רוצה להוציא. כך או כך, אף אחד לא צריך לדבר על כסף מול כל הצוות. מה שכל אחד היה רוצה, כמו האוכל והאווירה, הצוות רואה; הפסילות והתקציב נשארים פרטיים.
שולחן גדול, תזונה מגוונת
טבעוני, צמחוני, ללא גלוטן, אלרגיה לאגוזים: מגבלות התזונה שמורות בחשבון של כל אחד, ומקומות שמראים שהם מתאימים להן מקבלים עדיפות. כשמישהו צריך כשרות מחייבת, מקום שלא מראה שהוא כשר לא מוצע. מקום שמישהו פסל לא מוצע אף פעם, ולעובד החדש יש מילה שווה לזו של מנהלת המחלקה.
מצביעים, מזמינים, מרימים כוסית
MiBA מדרגת את המסעדות שמתאימות לכל הצוות, בצד של המארחים בוחרים עד חמישה מקומות לרשימה קצרה, וכולם מצביעים. מקבלים קישור או מספר טלפון כדי להזמין שולחן לכל הקבוצה, וכשמסמנים שהשולחן הוזמן, כל מי שמגיע מקבל הזמנה ליומן במייל. מה שנשאר הוא הערב עצמו: שולחן ארוך, כוסית לכבוד השנה, ועמיתים שמדברים סוף סוף על משהו שהוא לא עבודה.
פתיחת מפגש היא בחינם. כל מי שעונה ומצביע נכנס לחשבון, ו-MiBA זוכרת את השם ואת מגבלות התזונה לפעם הבאה.
לפתוח מפגש