ארוחת ערב לפני הסרט
בוחרים סרט, ואז כל אחד אומר מה בא לו לאכול. MiBA מוצאת מקום ליד הקולנוע שמתאים לכולם.
לפתוח מפגשהסרט נבחר, והכרטיסים לרבע לתשע כבר בטלפון של כולם. עכשיו צריך מקום לאכול לפני: קרוב מספיק כדי ללכת ברגל לקולנוע, ועם שירות שמוציא את כולם בזמן לפרסומות. שואלים בקבוצה ומקבלים שש הצעות, שלוש מהן בצד השני של העיר ואחת של מקום שנסגר לפני שנה. בסוף כולם אוכלים פופקורן לארוחת ערב, ומבטיחים שבפעם הבאה מתכננים מראש.
ליד הקולנוע
בוחרים ארוחת ערב, את היום של ההקרנה, ושעה שמשאירה זמן לאכול וללכת. בוחרים אזור סביב הקולנוע, כך שהמקומות ש-MiBA מציעה קרובים לדלת. אחר כך שולחים קישור אחד לכל מי שבא לסרט, איפה שכבר מדברים. ככה גם מי שמגיע ישר מהעבודה יודע בדיוק לאן ללכת, ולא מחפש את כולם במפה.
חלון זמן צפוף
כשיש הקרנה לתפוס, לערב אין מרווח. קובעים שעה מוקדמת מספיק לארוחה אמיתית, ואם הסרט מוקרן ביותר מיום אחד, כל אחד מסמן אילו ימים לא מתאימים לו. אף אחד לא צריך להיות זה שמבקש מכולם לוותר על הקינוח, ואף אחד לא נכנס לאולם באמצע הסצנה הראשונה, עם הטלפון דולק ובלי לראות איפה הכיסא.
מה בא לכל אחד
כל אחד אומר בנפרד מה בא לו לאכול, איזו אווירה ומה התקציב. מקום שמישהו פסל לא מוצע אף פעם, ומקומות מעל התקציב של הקבוצה לא מוצעים. התקציב והפסילות נשארים פרטיים. מגבלות התזונה שמורות בחשבון של כל אחד, ומקומות שמראים שהם מתאימים להן מקבלים עדיפות. כשמישהו צריך כשרות מחייבת, מקום שלא מראה שהוא כשר לא מוצע. ומי שרוצה רק משהו קטן לפני הסרט, כי הוא כבר מתכנן פופקורן גדול באולם, יכול להגיד גם את זה, בלי שאף אחד ירים גבה.
מצביעים, מזמינים, נכנסים לאולם
MiBA מדרגת את המקומות שמתאימים לכל החבורה, בצד של המארחים בוחרים עד חמישה לרשימה קצרה, וכולם מצביעים. מקבלים קישור או מספר טלפון להזמנה, וכולם יודעים איפה ומתי. כשמזמינים, כדאי להגיד שיש סרט לתפוס. ואם הארוחה נמשכה קצת יותר מהמתוכנן, לפחות כולם יושבים כבר באותו מקום, קרוב לקולנוע, ויודעים בדיוק כמה דקות הליכה נשארו עד שהאורות כבים. ואחרי הסרט, יש כבר על מה לדבר כל הדרך הביתה.
פתיחת מפגש היא בחינם. כל מי שעונה ומצביע נכנס לחשבון, ו-MiBA זוכרת את השם ואת מגבלות התזונה לפעם הבאה.