ערב משחק עם החברים
משחק גדול הערב, וכולם רוצים לראות אותו ביחד. דרבי בליגת העל, ערב של מכבי ביורוליג, ליגת האלופות או פלייאוף ב-NBA: המשחק קובע את הערב, והשעה כמעט קובעת את עצמה. איפה אוכלים לפני, או לאן ממשיכים אחרי, זה החלק שקבוצת הווטסאפ לא מצליחה לסגור. כל אחד זורק שם של מקום, אף אחד לא מתחייב, ובסוף כולם נפגשים באותו מקום כמו תמיד.
המשחק קובע את השעה
בוחרים ארוחת ערב, דרינקים או נשנוש מאוחר, את הימים האפשריים ושעה שמסתדרת סביב המשחק. אחר כך בוחרים אזור ושולחים קישור אחד לחברים, איפה שכבר מדברים. כשהשעה כבר ידועה, השאלות שנשארות הן איפה, כמה רועש וכמה זה עולה. יש חבורות שאוכלות לפני שריקת הפתיחה, ויש שנפגשות אחרי שריקת הסיום לבירה ולוויכוח ארוך על השופט.
רועש, או מקום שאפשר לדבר בו
כל אחד עונה בנפרד. יש מי שרוצה מוזיקה חזקה והמון אנשים מסביב, ויש מי שמחפש מקום שקט, כדי לנתח כל מהלך אחרי המשחק. MiBA שואלת, כך שלא צריך לנחש מי בצד של מי. כל אחד גם אומר מה בא לו לאכול ומה לשתות: בירה, קוקטיילים או יין. גם מי שבא רק בשביל החברים, ולא בשביל הכדורגל, מקבל מילה שווה.
אזור ותקציב, בהגינות
כל אחד אומר איפה נוח לו להיפגש ומה התקציב, ומקומות מעל התקציב של הקבוצה לא מוצעים. מקום שמישהו פסל לא מוצע אף פעם. התקציב והפסילות נשארים פרטיים, כך שמי שחוסך החודש לא צריך לספר את זה לכולם. מגבלות התזונה שמורות בחשבון של כל אחד, ומקומות שמראים שהם מתאימים להן מקבלים עדיפות. כשמישהו צריך כשרות מחייבת, מקום שלא מראה שהוא כשר לא מוצע.
לראות את המשחק במקום
MiBA לא יודעת אילו מקומות משדרים את המשחק, ולכן היא לא מבטיחה מסך. אם חשוב לראות את המשחק שם, כדאי לשאול כשמזמינים: MiBA נותנת קישור או מספר טלפון להזמנה, וכולם יודעים איפה ומתי. ומי שלא מספיק להגיע עד שריקת הפתיחה יודע בדיוק לאן להצטרף אחר כך. ניצחון או הפסד, העיקר הערב ביחד.
פתיחת מפגש היא בחינם. כל מי שעונה ומצביע נכנס לחשבון, ו-MiBA זוכרת את השם ואת מגבלות התזונה לפעם הבאה.
לפתוח מפגש